הודות לטכנולוגיה המודרנית, ניתוח הקטרקט אינו מצריך אשפוז. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים ובחדרי הניתוח שלנו נמצא גם מרדים שעוקב אחר שלומו של המטופל.
תסמינים נוספים יכולים לכלול: הופעת "הילות" אור מסביב לעצמים בוהקים, סינוור, פגיעה בראיית צבעים, רגישות לאור חזק, או לחלופין קושי בראייה לילית וקושי בקריאה (או צורך בתאורה בעת קריאה). לקריאה נוספת, ניתן לפנות למאמר התסמינים להופעת קטרקט.
לאחר הכנסת העדשה הרופא יסגור את החתך הזעיר. לרוב אין אפילו צורך בתפרים מכיוון שהעין מחלימה בכוחות עצמה. (לקריאה על סוגי העדשות השונות ראה כאן)
לרוב, לאחר שעות בודדות בחדר ההתאוששות, ישוחרר המנותח לביתו. עם השחרור יינתן מרשם לטיפות אנטיביוטיות וטיפות סטרואידים שנועדו לסייע בקליטת העדשה, ובמניעת התפתחות דלקת בעין.
ניתוח קטרקט הינו חיוני לשמירה על עצמאותו ועל בטיחותו של המטופל, ומציע פתרון שלם וקבוע למחלה זו.
ולמרות שניתוח קטרקט אינו יכול למנוע אותן, הוא יכול להקל על חומרת האלרגיות בכך שהוא משחרר אתכם מהרכבת משקפיים או עדשות בזמן שהעיניים שלכם יבשות ומגרדות.
במסגרת השירות המוצע, הניתוח נערך בבית חולים ציבורי במתכונתו הבסיסית באמצעות ניתוח פאקו בלבד, ועל פי רוב, ללא אפשרות לביצוע ניתוח קטרקט בלייזר (להרחבה בנושא שיטות הטיפול השונות לביצוע קטרקט ניתוח הקטרקט – ראה כאן).
לעיתים רחוקות, ייתכנו סיבוכים נדירים יותר, ובמקרים מסוימים אף עלולים להוות סכנה לפגיעה בראיה.
שימו לב: לקבלת טלפון ופרטי הרופאים המבצעים ניתוח קטרקט לחצו כאן
שאלה: אבקש לדעת מה ההבדל בין ניתוח פטריגיום לקטרקט? האם ניתן לראות בניתוח פטריגיום ניתוח קטרקט?
ניתוח קטרקט יכול להגדיל במידה מועטה את הסיכון להיפרדות הרשתית. הדבר אינו מעיד על ניתוח קטרקט שנכשל אך דורש התייחסות מידית.
לאחר מכן, הרופא מפורר את העדשה בעזרת מחט זעירה שיוצרת גלי אולטרסאונד מהירים המפוררים את העדשה העכורה לחלקיקים. חלקי העדשה המרוסקים נשאבים דרך אותה מחט חלולה תוך כדי הריסוק. (עיין כאן לקריאה נרחבת על מהלך ניתוח קטרקט)
רוב הסיבוכים הם מינורים ועוברים מעצמם או בעזרת מתן תרופות פשוטות, כגון אדמומיות, גירוי, דלקת בעין או עליה בלחץ התוך-עיני.
לפני הניתוח יערכו בדיקות עם רופא משפחה ורופא עיניים. תתבצע הערכה של המצב הבריאותי הכללי של המטופל על מנת לאשר שאכן מתאים להיכנס לניתוח.